שיטות, בפשטות

Getting Things Done, חמשת השלבים

Getting Things Done (GTD) היא השיטה של דיוויד אלן מספרו מ-2001. יש בה חמישה שלבים: לתפוס כל מה שבראש, להבהיר מה כל פריט אומר ומהי הפעולה הבאה שלו, לארגן את התוצאות בכמה רשימות, לסקור אותן מדי שבוע, ולפעול על ידי בחירת מה לעשות מהרשימות האלה. אפשר להתחיל עם פנקס נייר ותיקייה. הרעיונות מתאימים למה שמדעי הקוגניציה אומרים על זיכרון, אבל שום ניסוי מבוקר לא בדק את GTD בכללותה.

בקרוב ל-iPhone ול-iPad

נבדק לאחרונה ב-

בדף הזה

מאיפה זה בא

Getting Things Done הוא ספר של דיוויד אלן, שפורסם לראשונה ב-2001. הנחת היסוד שלו היא שהראש הוא מקום גרוע לשמירת התחייבויות. כל דבר שהסכמתם לעשות, הבטחתם למחצה או רק הבחנתם בו תופס קשב עד שהוא כתוב איפשהו שסומכים עליו ונתון לו צעד הבא. החברה של אלן מתארת היום את השיטה בחמישה שלבים.

חמשת השלבים

שלב מה זה אומר על נייר
1. לתפוס לאסוף כל מה שמעסיק אתכם לכלי איסוף תיבת קלט אחת, או עמוד אחד במחברת בשם “קלט”
2. להבהיר לכל פריט: האם אפשר לפעול עליו? אם כן, מהי הפעולה הבאה, והאם זה פרויקט? אם לא, האם זה זבל, חומר עזר או משהו להשהות? עוברים על עמוד הקלט שורה אחר שורה
3. לארגן שמים תזכורת לכל תוצאה איפה שהיא שייכת כמה רשימות מסומנות
4. לסקור סוקרים את הרשימות מספיק תכופות כדי לסמוך עליהן מבט יומי וסקירה שבועית
5. לפעול בוחרים מה לעשות מהרשימות, בביטחון בוחרים את הפעולה הבאה שמתאימה למקום שבו אתם ולזמן שיש לכם

שני פרטים גורמים לשלב ההבהרה לעבוד, והסיכום של פרנסיס היילייגן וקלמנט וידאל לספר מפרט אותם:

  • הפעולה הבאה פיזית וגלויה. “לסדר את המכונית” אינה פעולה. “להתקשר למוסך לקבוע טיפול” היא פעולה.
  • כלל שתי הדקות. אם הפעולה הבאה לוקחת פחות משתי דקות, עושים אותה עכשיו ולא רושמים. המדריך שלנו על כלל שתי הדקות מכסה מתי זה עוזר ומתי זה אוכל בוקר שלם.

הרשימות עצמן מעטות: פעולות הבאות, פרויקטים (כל מה שדורש יותר מפעולה אחת), ממתין ל (דברים שהעברתם למישהו אחר), לוח שנה לדברים הקשורים ליום או לשעה, מתישהו/אולי לרעיונות בהשהיה, וחומר עזר למידע שלא דורש פעולה. רשימת מתישהו כדאי שתהיה גם אם לא מאמצים שום דבר אחר.

איך מנסים את זה השבוע על נייר

זו ההתחלה על נייר. מי שמעדיף להקים את זה ב-iPhone עם Reminders, אפשר לראות Getting Things Done ב-iPhone.

יום 1, כשעתיים: לתפוס. יושבים עם פנקס וכותבים פריט אחד בשורה, הכול: עבודה, בית, סידורים, רעיונות, הברז שמטפטף, החבר שחייבים לו שיחה. מסתובבים בבית ובדוא“ל אם זה עוזר. לא ממיינים ולא עושים כלום עדיין. פריקת מחשבות היא אותו תרגיל בשם אחר.

יום 2, כשעה: להבהיר ולארגן. לוקחים שישה דפים וכותבים עליהם: פעולות הבאות, פרויקטים, ממתין ל, לוח שנה, מתישהו/אולי וחומר עזר. עוברים על רשימת הלכידה מלמעלה, שורה אחת בכל פעם, ושואלים “האם אפשר לפעול על זה?” חוצים מרשימת הלכידה רק אחרי שהפריט הגיע לאנשהו: זבל, דף, או נעשה בפחות משתי דקות. לכל פרויקט כותבים לפחות פעולה הבאה אחת בדף פעולות הבאות.

ימים 3 עד 6, חמש דקות כל בוקר: לפעול. מציצים קודם בדף לוח השנה, ואז בוחרים מפעולות הבאות. שומרים את פנקס הלכידה איתכם ומוסיפים אליו כל היום.

יום 7, כשעה: לסקור. מרוקנים את פנקס הלכידה אל הדפים, חוצים מה שנעשה, בודקים שלכל פרויקט עדיין יש פעולה הבאה וקוראים את דף מתישהו. זו הסקירה השבועית. הסיכום של היילייגן ווידאל מכנה סקירה קבועה את מה שמאפשר לסמוך על המערכת, ובלי אמון הרשימות מפסיקות לשמש.

בסוף השבוע מחליטים מה לשמור. אנשים רבים שומרים לכידה, פעולות הבאות וסקירה שבועית, ומשמיטים בשקט את השאר.

מה הראיות אומרות, ואיפה הן חלשות

GTD נמצאת בשימוש נרחב מאוד, ורוב התמיכה בה באה מניסיון של מתרגלים. במאמר מ-2008 ב-Long Range Planning, היילייגן וווידאל, מדעני קוגניציה באוניברסיטה החופשית של בריסל, טענו שהשיטה מתאימה לתיאוריות מודרניות של קוגניציה מצבית ומבוזרת: המוח נשען מאוד על הסביבה כזיכרון חיצוני וכגורם מעורר לפעולה, וזיכרון העבודה מחזיק מעט מאוד בכל פעם. הרשימות של GTD הן בדיוק זיכרון חיצוני מסוג זה.

הם גם היו ברורים לגבי המגבלה. במילותיהם, עדיין לא היו “מחקרים אמפיריים שמאשרים את הטענות האלה”, והם ציינו ש-GTD קשה לבדיקה, כי היא לא קובעת עדיפויות מפורשות שמולן אפשר למדוד פרודוקטיביות. לא מצאנו מאז ניסוי מבוקר של GTD בכללותה.

ממצא קרוב אחד תומך ברעיון המרכזי. ב-2011, א. ג׳. מסיקמפו ורוי באומייסטר מצאו שיעדים לא גמורים גרמו למחשבות פולשניות ולביצוע גרוע יותר במשימות לא קשורות, ושכתיבת תוכנית מפורטת ליעד ביטלה את ההשפעות האלה, עוד לפני שהיעד הושג. זה קרוב למה ששלב ההבהרה של GTD עושה: כל לולאה פתוחה מקבלת פעולה הבאה. בדף אפקט זייגרניק יש עוד על המחקר הזה ועל מגבלותיו.

איפה GTD חלשה בפועל: ההקמה ארוכה, המערכת צריכה סקירה שבועית כדי להישאר אמינה, והיא אומרת מעט על בחירה בין הרבה פעולות הבאות תקפות ביום עמוס. שילוב עם מגבלה יומית, כמו כלל 1-3-5, עוזר.

איפה Dozen עוזר, ואיפה לא

לכמה רשימות של GTD יש בית ישיר ב-Dozen. “פריקת מחשבות” הופכת שטף מחשבות למשימות שאפשר לבדוק לפני שהן נוספות. אפשר להעביר משימה ל“מתישהו”, וכך היא ממתינה בלי תאריך. משימה עם תאריך התחלה ממתינה ב“בקרוב” עד שיגיע היום שלה. ב“מרחבים” נמצאים הרשימות, הפרויקטים, התחומים והתגים שלך. פקד “משימה חדשה” למרכז הבקרה, למסך הנעילה ולכפתור הפעולה פותח את Dozen על משימה חדשה ב“היום”.

איפה שהוא לא עוזר: Dozen עדיין לא יצא. הוא לא בנוי כמערכת GTD, ושום עובדה לא אומרת שיש בו הקשרים או רשימת ממתין ל, ולכן תצטרכו ליצור אותם בעצמכם עם תגים או רשימה. אין בו רשימות משותפות, ולכן העברה לאנשים אחרים עדיין דורשת הודעה או כלי משותף. ולמידת השיטה, קשה לנצח שישה דפי נייר.

שאלות ותשובות

מהם חמשת השלבים של GTD?

לתפוס את מה שמעסיק אתכם, להבהיר מהו כל פריט ומהי הפעולה הבאה, לארגן את התוצאות ברשימות, לסקור את הרשימות הללו באופן קבוע, ולפעול על ידי בחירת מה לעשות מהן בביטחון.

האם צריך אפליקציה בשביל GTD?

לא. השיטה של אלן עובדת עם נייר: תיבת קלט או עמוד אחד במחברת ללכידה, וכמה רשימות מסומנות. אנשים רבים עוברים אחר כך לאפליקציה בשביל חיפוש ותזכורות, אבל נייר הוא דרך טובה ללמוד את השלבים.

כמה זמן לוקח להקים GTD?

מתכננים כמה שעות ללכידה ולהבהרה המלאות הראשונות, כי מרוקנים שנים של קצוות פתוחים. אחר כך, כמה דקות ביום וסקירה שבועית, לעיתים פחות משעה כשמתרגלים, מחזיקות את זה.

מקורות

מה שהדף הזה אומר על Dozen נבדק מול האפליקציה ב-.

נבדק לאחרונה:

להורדת Dozen

ההורדה של Dozen היא בחינם. Dozen Pro, מינוי חודשי או שנתי, מוסיף את העוזר.

בקרוב ל-iPhone ול-iPad

Dozen: משימות ופתקים

ההורדה של Dozen היא בחינם. Dozen Pro, מינוי חודשי או שנתי, מוסיף את העוזר.

בקרוב ל-iPhone ול-iPad